לדלג לתוכן

ליסה פלדמן בארט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליסה פלדמן ברט
Lisa Feldman Barrett
לידה 1963 (בת 61 בערך)
טורונטו, אונטריו, קנדה
ענף מדעי מדעי המוח הקוגניטיביים, פסיכוביולוגיה, פסיכולוגיה של הרגש
מקום מגורים בוסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת טורונטו, אוניברסיטת מניטובה, אוניברסיטת ווטרלו
מנחה לדוקטורט Michael Ross עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת נורת'איסטרן, בוסטון קולג', אוניברסיטת פנסילבניה
תלמידי דוקטורט Tamlin Conner עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים, NIH Director's Pioneer Award (אנ')
בן זוג דניאל ברט (אנ')
lisafeldmanbarrett.com
תרומות עיקריות
תאוריית הבניית הרגש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליסה פלדמן בארט (באנגלית: Lisa Feldman Barrett; נולדה בשנת 1963) היא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת נורת'איסטרן שבבוסטון.

השכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארט נולדה בטורונטו שבקנדה בשנת 1963. בשנת 1986 סיימה את לימודיה לתואר בוגר במדעים באוניברסיטת טורונטו בהצטיינות. המשיכה להתמחות קלינית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מניטובה יחד עם לימודי דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ווטרלו. את השניים סיימה בארט בשנת 1992. מיד לאחר מכן התמנתה לפרופסור משנה באוניברסיטת פנסילבניה משם עברה בשנת 1996 לבוסטון קולג', התמנתה לפרופסור חבר בשנת 1999 ולפרופסור מן המניין בשנת 2003. ב-2010 עברה ללמד באוניברסיטת נורת'איסטרן, שם היא מלמדת כיום.

מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרה של בארט משתמש במתודות בין תחומיות על מנת לאפיין את טיב הרגש, ומקורו. במחקריה ניתן לראות שימוש במתודות אנתרפולוגיות למחקר רגש בין תרבותי[1], אפיון תהליכים מוחיים בכלים פסיכוביולוגיים[2] ונוירופסיכולוגיים[3], שילוב טכניקות בלשניות לחקר השפעות שפה על ההתנהגות[4] יחד עם הגות פילוסופית העומדת בבסיס הגדרות מודרניות של רגש[5].

תאוריית הבניית הרגש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לסוף המאה ה-20 רוב המחקר של רגש הניח כי ישנם רגשות אשר קיימים בזכות עצמם, כמו כעס שמחה ועצב. לפי הנחה זו גירוי המעורר רגש מסוים גורם לדפוס קבוע של תגובות[6][7]. למשל תזוזות קבועות של שרירי הפנים והגוף[8] או הפעלת מעגלים מוחיים[9]. לפיכך הסיקו החוקרים כי הרגש יהיה ניתן לזיהוי באופן אוניברסלי על ידי אנשים מתרבויות שונות. הנחה זו קבעה את הרגשות כבעלי מעמד טבעי ועצמאי בעולם, והנהיגה את טכניקות המחקר ואת השאלות הנחקרות. נוסף לכך כל צורת פירוש הממצאים נכפפה להנחה יסודית זו, דבר אשר אליבא דבארט בלם משמעותית את התקדמות המחקר[5]. אף על פי כן, ככל שהתרבו המחקרים החלו להתגבש שורה של עדויות המטילות ספק בהנחה זו. בחלק מהמחקרים היכולת לזהות פנים באופן חוצה תרבויות לא נמצאה[1], מטא אנליזות שנעשו על מנת לאפיין מעגלים מוחיים נפרדים לרגשות שונים הראו תוצאות חלשות מהמצופה[10], ואף קורלציות אלו ניתנות להסבר[5]. בהתאמה לכך, מדידות פריפריאליות כמו לחץ דם, קצב לב ומוליכות עורית לא העלו הבדלים ברורים דיו בין רגשות שונים בניגוד למצופה[11][12]. בד בבד עם ממצאים אלו, מספר חוקרים החלו להתפתח מודלים, המעמידים את הרגשות על גורמים בסיסיים יותר[13]. התקדמויות אלו הביאו את בארט לקרוא להזנחת ההנחה, כי רגשות הם קיימים בזכות עצמם, ולהעלות על נס את הצורך בשינוי הפרדיגמה המדעית[5]. לפי בארט, במקום להניח מעמד עצמאי לרגשות, יש לחקור את מה שכינתה פרדוקס הרגשות. מהו המנגנון שבעקבותיו אנו חשים רגשות שונים באפן שונה, לאור העובדה שבמציאות לא קיימת הבחנה שכזו. במחקריה הציעה בארט תאוריה חדשה, לה היא קראה תאוריית הבניית הרגש (אנ'). תיאוריה זו מתבססת על מודל המעגל המורכב של הרגשות שנהגה על ידי ג'יימס ראסל[14] על מנת להסביר את הפרדוקס. לפי התאוריה מוחנו מבצע בכל רגע נתון אינטרוספציה, התבוננות עצמית על התגובות הפיזיולוגיות שלנו. עד כמה אנחנו מעוררים אל מול נינוחים, ועד כמה הסביבה שלנו חיובית ונעימה[14][15]. על אינטרוספקציה זו בעקבות תהליכי למידה, המושפעים בין היתר מחינוך, מתרבות ומשפה, אנו מבצעים עיבוד קוגניטיבי לא מודע. בעיבוד מתבצע קטלוג של סך המרכיבים הפיזיולוגים לכדי תובנה רגשית המועלת למודע. תובנה זו מהווה את חוויית הרגש המוכרת שמבחינה בין רגשות שונים[15][14]. תאוריה זו סללה שינוי דרך מהותי בהגדרת רגשות ובדרכי המחקר שלהם בעת המודרנית. ובנוסף למסקנות בפסיכולוגיה כמדע בסיסי, ישנם כמה תוצרים קליניים ישירים. למשל באמצעות התיאוריה ניתן להסביר את הבסיס המדעי לטכניקות ויסות רגשות, המתמקדות בפרשנויות שונות של אותה הסיטואציה על מנת לעורר רגשות שונים[15]. כמו כן, ההבנה שרגשות אינם בעלי דפוס קבוע של תגובות אוניברסליות פותח פתח לביקורות משפטיות רבות, השוללות יכולות זיהוי רגשות בפניהם של עדים, דבר שלעיתים מהווה ראיה משפטית[15]. נוסף לכך נוצר ספק ביכולת העתידיות ליצור מכונה למדידת רגשות, המבחינה בין רגשות שונים בצורה אובייקטיבית.

פרסומים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • How Emotions are Made: The Secret Life of the Brain. Houghton Mifflin Harcourt, 2017. ISBN 0544133315.

מאמרים בכתבי עת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Barrett, L. F. (2017). The theory of constructed emotion: An active inference account of interoception and categorization. Social Cognitive and Affective Neuroscience, doi: 10.1093/scan/nsw154.
  • Barrett, L. F., & Bar, M. (2009). See it with feeling: Affective predictions in the human brain. Royal Society Phil Trans B, 364, 1325-1334.
  • Barrett, L. F., & Bliss-Moreau, E. (2009). Affect as a psychological primitive. Advances in Experimental Social Psychology, 41, 167-218.
  • Barrett, L. F., Lindquist, K., Bliss-Moreau, E., Duncan, S., Gendron, M., Mize, J., & Brennan, L. (2007). Of mice and men: Natural kinds of emotion in the mammalian brain? Perspectives on Psychological Science, 2, 297-312
  • Barrett, L. F., Lindquist, K., & Gendron, M. (2007). Language as a context for emotion perception. Trends in Cognitive Sciences. 11, 327-332.
  • Barrett, L. F. (2006). Emotions as natural kinds? Perspectives on Psychological Science, 1, 28-58.
  • Barrett, L. F. (2006). Solving the emotion paradox: Categorization and the experience of emotion. Personality and Social Psychology Review, 10, 20-46.
  • Barrett, L. F., & Barrett, D. J. (2001). Computerized experience-sampling: How technology facilitates the study of conscious experience. Social Science Computer Review, 19, 175-185.
  • Feldman, L. A. (1995b). Valence focus and arousal focus: Individual differences in the structure of affective experience. Journal of Personality and Social Psychology, 69, 153-166

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליסה פלדמן בארט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Gendron, M., Roberson, D., van der Vyver, J. M., & Barrett, L. F. (2014). Perceptions of emotion from facial expressions are not culturally universal: evidence from a remote culture. Emotion, 14(2), 251.
  2. ^ Moriguchi, Y., Negreira, A., Weierich, M., Dautoff, R., Dickerson, B. C., Wright, C. I., & Barrett, L. F. (2011). Differential hemodynamic response in affective circuitry with aging: an FMRI study of novelty, valence, and arousal. Journal of cognitive neuroscience, 23(5), 1027-1041.
  3. ^ Panichello, M. F., Kveraga, K., Chaumon, M., Bar, M., & Barrett, L. F. (2017). Internal valence modulates the speed of object recognition. Scientific reports, 7(1), 361.
  4. ^ Barrett, L. F., Lindquist, K. A., & Gendron, M. (2007). Language as context for the perception of emotion. Trends in cognitive sciences, 11(8), 327-332.
  5. ^ 1 2 3 4 Barrett, L. F. (2006). Are emotions natural kinds?. Perspectives on psychological science, 1(1), 28-58.
  6. ^ Dolan, R.J. (2002). Emotion, cognition and behavior. Science, 298, 1191–1194
  7. ^ Tomkins, S.S. (1962). Affect, imagery, consciousness: Vol. 1. The positive affects. New York: Springer.
  8. ^ Darwin, C. (1965). The expression of the emotions in man and animals. Chicago: University of Chicago Press. ((Original work published 1859
  9. ^ Cosmides, L., & Tooby, J. (2000). Evolutionary psychology and the emotions. In M. Lewis & J.M. Haviland-Jones (Eds.), Handbook of emotions (2nd ed., pp. 91–115). New York: Guilford.
  10. ^ Phan, K. L., Wager, T., Taylor, S. F., & Liberzon, I. (2002). Functional neuroanatomy of emotion: a meta-analysis of emotion activation studies in PET and fMRI. Neuroimage, 16(2), 331-348.
  11. ^ Cacioppo, J.T., Berntson, G.G., Klein, D.J., & Poehlmann, K.M. (1997). The psychophysiology of emotion across the lifespan. Annual Review of Gerontology and Geriatrics, 17, 27–74.
  12. ^ Cacioppo, J.T., Berntson, G.G., Larsen, J.T., Poehlmann, K.M., & Ito, T.A. (2000). The psychophysiology of emotion. In R. Lewis & J.M. Haviland-Jones (Eds.), Handbook of emotions (2nd ed., pp. 173– 191). New York: Guilford.
  13. ^ Russell, J. A. (1980). A circumplex model of affect. Journal of personality and social psychology, 39(6), 1161.
  14. ^ 1 2 3 Barrett, L. F. (2006). Solving the emotion paradox: Categorization and the experience of emotion. Personality and social psychology review, 10(1), 20-46.
  15. ^ 1 2 3 4 הרצאת טד שנתנה פרופ' ברט בנושא הבניית הרגשות
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ליסה_פלדמן_בארט&oldid=39199223"